החלטה בתיק בע"ח 48006-11-11

ההליך הקודם

1.        נגד המבקשים (ותשעה נאשמים נוספים) הוגש כתב אישום, ת"פ 39457-03-11 , אשר עוסק בפרשת הונאה רחבת היקף, במסגרתה, כך נטען בכתב האישום, הגישו המבקשים לרשויות המס דו"חות שנתיים כוזבים בהם דרשו החזרי מס ו/או זיכויים ממס בגין תרומות פיקטיביות שתרמו, כביכול, לעמותות, וצירפו כאסמכתאות קבלות כוזבות בגין התרומות הפיקטיביות. לטענת המאשימה, זכו המבקשים והאחרים לקבל במרמה מרשות המסים החזרי מס ו/או זיכויים ממס בסכומים ניכרים. על כן, הם מואשמים ב קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; ב מסירת אמרה כוזבת בדו"ח או בתרשומת במזיד, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(2) לפקודה, וב שימוש בכל מרמה, ערמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

2.        לאחר שנפתח משפטם פנו המבקשים לבית-המשפט וביקשו לאפשר להם לעיין ולצלם את הפרוטוקולים של וועדת הכופר של רשות המסים (להלן: "וועדת הכופר", או, "הוועדה") בעת שזו דנה בבקשותיהם להמרת העבירות שעברו בכופר כסף (להלן: "בקשות הכופר"). המבקשים ביקשו לדעת מה היו השיקולים או הנימוקים בעטיים דחתה הוועדה את בקשותיהם להמרת האישומים בכופר (להלן: "נימוקי הוועדה"), וכן, מה היו השיקולים או הנימוקים בעטיים נענתה בחיוב בקשה דומה לקביעת כופר שהגיש חשוד אחר בפרשה - משה בבהזרה (להלן: "בבהזרה") - אשר בסופו של דבר לא הועמד לדין פלילי, והוא עתיד להעיד כעד תביעה במשפטם.

3.        הוברר, כי נימוקי הוועדה דרושים למבקשים כדי לבסס בעזרתם את טענה מקדמית של הגנה מן הצדק מחמת אכיפה בררנית פסולה, קרי: אפלייתם לרעה לעומת מר בבהזרה שעבר לכאורה אותן עבירות, והוחלט שלא להעמידו לדין פלילי, בניגוד למבקשים.

4.        למעשה, נענתה המשיבה לבקשת המבקשים. לבקשתם היא המציאה לשלושתם כבר בחודש אוקטובר 2011 את נימוקי הוועדה, במכתבים חתומים בידי אריה נחמני, מנהל תחום בכיר - חקירות . אולם, המכתבים הללו לא הניחו את דעתם של המבקשים, ומכאן באה עתירתם לקבל לעיון את הפרוטוקולים המקוריים ואת החלטות הוועדה גבי כל אחד מהמבקשים.

5.        בהחלטתי מיום 30.11.11 (נימוקיה המפורטים נמסרו לצדדים ב-18.12.11) דחיתי את הבקשה. החלטתי האמורה ונימוקיה מהווים חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, ובכך אחסוך את החזרה על מרבית העובדות ועל העקרונות המשפטיים שבהם עסקתי, ועליהם התבססה הכרעתי. בקצרה אומר: בהחלטה האמורה קבעתי, כי המבקשים אכן זכאים לדעת מה היו שיקוליה ונימוקיה של הוועדה כאשר החליטה לדחות את בקשתם להמרת העבירות בכופר. עם זאת, סברתי, כי המסמכים שנמסרו להם, אף כי באחור, מכתבים שציטטתי ופירטתי, כאמור, בהחלטתי הראשונה, הינם מסמכים אוטנטיים וענייניים, והנימוקים שבהם ממלאים אחר חובת ההנמקה שבה מחויבת רשות מינהלית, וגם עונים על דרישת המבקשים. הוספתי ואמרתי, כי אם בדעת המבקשים לתקוף את נימוקי וועדת הכופר או את עצם תפקודה - אמורים היו לעשות כן במסגרת הליך מינהלי. ההליך הפלילי שעניינו "עיון בחומר חקירה" אינו ההליך המתאים.

6.        קביעותיי מבוססות על המבחנים והעקרונות שקבע בית המשפט העליון בפסיקתו הענפה (ראו: סעיפים 13-14 להחלטתי) לעניין איפיונו של חומר כ"חומר חקירה". בהתאם לאלה קבעתי, כי הפרוטוקולים המקוריים מישיבות וועדת הכופר, שהם הם נשוא הבקשה, אינם מהווים "חומר חקירה": הם נוצרו לאחר שנסתיימה החקירה; הם נוצרו על-ידי רשות מינהלית ובמסגרת הליך מינהלי שנתקיים על פי חוק לבקשתם של נישומים/נחקרים אשר ביקשו להמיר את העבירות שעברו ואת האישום הפלילי בסנקציה מינהלית, בכופר כסף. זכותם, כאמור, לדעת מה החליטה הוועדה ומה היו נימוקיה. הפרוטוקולים אינם בבחינת "ראיה" שנאספה בידי הרשות החוקרת; הם אינם חלק מתיק החקירה; ובודאי שאינם רלוונטיים לאישומים שבכתב האישום. על כן, לא ניתן למיינם כ"חומר חקירה". 

הערר

7.        המבקשים עררו על החלטתי. בערר (בע"ח 56125-01-12) טענו המבקשים, כי המסמכים שהועברו לעיונם מורים שוועדת הכופר הייתה "חותמת גומי" להחלטות שהתקבלו, למעשה, בפרקליטות, ושיקוליה הם שהנחו את הוועדה ולא שיקולים עצמאיים משלה. משכך, זקוקים המבקשים לפרוטוקולים המקוריים של הוועדה, ורק מתוכם יוכלו לדלות ולדעת, לדעתם, מה היו הנימוקים האוטנטיים בעטיים נדחו בקשות הכופר שהגישו המבקשים. ראיה לכך מצאו בשיחת טלפון שקיים ב"כ המשיבה עם מזכיר הוועדה ביחס לבבהזרה. בשיחה זו המליץ ב"כ המשיבה, כפי שהודה, להיעתר לבקשת הכופר שהגיש בבהזרה, שכן, אחרת לא ניתן יהיה להעידו כנגד הנאשמים האחרים (להלן: "שיחת הטלפון"). 

8.        כב' השופט צ' קפאח הציע לצדדים, לאחר שמיעת טיעוניהם, ולאחר שב"כ המשיבה הגיש לעיונו את הפרוטוקולים המבוקשים, ובהתייחסו בעיקר לנושא "שיחת הטלפון", להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא, לצורך קיום דיון/עיון חוזר. הצעתו התקבלה על דעתם. בהחלטתו מ-25.3.12 קבע השופט, כי מאז החלטתי הראשונה "השתנתה התמונה באופן מהותי". בכך כיוון למידע אודות "שיחת הטלפון", ולמועדי טיפול הוועדה בבקשות הכופר. עם זאת, הבהיר כי אין בהחלטתו "כדי לרמוז בצורה כלשהי מהי התוצאה שצריכה להתקבל". 

עיון חוזר

9.        מיהרו המבקשים והגישו בחודש אפריל 2012 בקשה לחידוש הדיון. הדיון המחודש התקיים לאחר שובי מפגרת שבתון . בבקשתם הטעימו ב"כ המבקשים את השינוי המהותי שחל מאז החלטתי הקודמת, קרי: הוברר מפי ב"כ המשיבה שבאחד הפרוטוקולים המבוקשים לעיון קיימת תרשומת, לפיה, הוא שוחח עם וועדת הכופר והבהיר לה עובר להחלטתה בבקשת הכופר של משה בבהזרה, את חיוניותו כעד תביעה בפרשה, וההשלכתה של עובדה זו על ההיענות לבקשת הכופר שהגיש. עוד נטען, כי ב"כ המשיבה אישר במהלך הדיון בערר כי הפרקליטות שקלה את מעמדו של בבהזרה, העדיפה שיעיד כעד תביעה (בעיקר נגד הנאשם יהודה קהתי), מעמד שלא יתאפשר אם יועמד לדין הוא עצמו, וכך הובהר לוועדת הכופר.

10.      עובדות אלה מצביעות, לדעת המבקשים, כי הפרקליטות התערבה בשיקוליה של וועדת הכופר שעה שזו החליטה מה שהחליטה, והתערבות זו מצדיקה שאעתר לבקשתם ואורה על המצאת הפרוטוקולים לעיונם. לצורך כך, גם התבקשתי לזמן לדיון נציג מוסמך מטעם רשות המסים המוסמך לתת הסכמתו להמצאת/מתן זכות עיון במסמכי הכופר המקוריים.

11.      בדיון שהתקיים בפניי ב-8.7.12 טענו המבקשים (דברי עו"ד מעוז, בעמ' 2, ש' 14-16), כי על שיחת הטלפון נודע להם באקראי במהלך הדיון בערר בבית המשפט המחוזי; חשיבותה הקריטית של השיחה בכך שנתקיימה בשעת התכנסות וועדת הכופר לדון בבקשתו של בבהזרה. לגישת המבקשים, חשיפת שיחת הטלפון היא בעלת משמעות כפולה: בראש וראשונה, היא מצביעה על מעמדו של בבהזרה כ"עד מדינה קלאסי", אשר זכה לטובת הנאה (המרת העבירות שעבר בכופר כסף) תמורת נכונותו להעיד כעד תביעה. ושנית, היא מעידה על ההשפעה האקטיבית שהייתה למשיבה על שיקולי וועדת הכופר בבואה לקבל או לדחות את בקשות המבקשים להמיר העבירות בכופר. זוהי, לגישת המבקשים, התנהלות בלתי תקינה של הפרקליטות, פגומה ובלתי ראויה, המנוגדת למינהל תקין, ומנוגדת לכללי הצדק הטבעי, תוך ניצול לרעה של כוחה התביעתי. בנסיבות אלה, טענו המבקשים (דברי עו"ד פורת, עמ' 4, ש' 2-8), נמנעה המשיבה מלתעד את מהלכיה מול עד המדינה ובעניינו, כפי שצריכה הייתה לעשות, ואם תיעדה אותם - המסמכים לא נמסרו להם. עו"ד פורת הוסיף ואמר כי יעתור לפסילתו של התובע, על מנת שיוכל לזמנו כעד הגנה. המבקשים חזרו, אפוא, על עתירתם לקבל לעיונם את הפרוטוקולים המקוריים שהם בבחינת "חומר חקירה", ולחילופין, מכוח פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף נתניה ואח' [מיסים כא/3 (יוני 2007) ה-17, עמ' 17 (להלן: "ענין משאלי")].

12.      ב"כ המשיבה התרעם על עמדת המבקשים, שכן, לגישתו, לא חל כל שינוי מהותי מאז החלטתי הקודמת, מה גם, שמאז ומעולם נהג בשקיפות ובהגינות, ולא הסתיר את שיחת הטלפון אשר קיים עם מזכיר הוועדה ב-18.1.11, ולא בתאריך שבו התכנסה הוועדה, כטענת מבקשים, טענה שאינה נכונה בעליל, ונזרקה לחלל האויר ללא ביסוס. ב"כ המשיבה טען, כי כנהוג וכמקובל במקרים כאלה, שלחה פרקליטת המחוז, הגב' אלה רובינק, לוועדת הכופר מכתבי המלצה, ובהם הבהירה, כי נוכח היקף הפרשה עתיד כתב האישום לכלול מספר רב של נאשמים, ועל כן, יש לתביעה עניין, ולו מטעמים של סדר דין, להקטין את מספר הנאשמים ככל האפשר (עמ' 4 לפרוט', ש' 24-26). יתרה מכך, בהמלצה ששיגרה פרקליטת המחוז לוועדה הובהר גם, כי הפרקליטות מתייחסת בחומרה יתרה לעבירות שעברו אנשי העמותה והקושרים, ובחומרה מופחתת להתנהלות צאן מרעיתם אשר הודו בקבלת החזרים כוזבים, או פותו לפעול בדרך עבריינית (התורמים - ד' ש').    

דיון ומסקנות

13.      דומני, כי בלהט הדיונים המרובים נשכחה מהמבקשים מטרתם הבסיסית, והם הסתבכו בסדרת מהלכים מורכבים חסרי אחיזה משפטית. אזכיר, כי כל רצונם של המבקשים היה לעורר במסגרת ההליך הפלילי העיקרי טענה של הגנה מן הצדק המבוססת על אפליה פסולה בין מעורבים שווים, לכאורה, ולכרוך אותה בהחלטת הפרקליטות ושיקוליה להגיש כתב אישום נגד המבקשים, ולהימנע מכך ביחס למר בבהזרה. איני מתיימרת חלילה לתפוס את מקומו של המותב אשר יתבקש לדון ולהחליט בבוא היום בבקשה כזו, לכשתועלה, אם תועלה. אולם, להבנתי, ועל פי המסמכים שכבר נמסרו למבקשים - מצוי בידם כל שנדרש לכך. אין בחומר המסמכים שהוצג לעיוני פרט כלשהו שאיננו ידוע להם. למעט, כנראה, שמות חברי הוועדה וסדר הדיון. למרות זאת, חזרו המבקשים ועתרו שוב ושוב לקבל פרוטוקולים לגביהם הבהרתי כי אינם חומר חקירה. דעתי לא השתנתה. בבקשותיהם החוזרות עוררו הסנגורים מהומה רבה על לא מאומה, ויצרו דרמטיזציה מיותרת. לצערי, הצליחו באי כוח המבקשים, באמצעות הדרמה שיצרו, לסחוף אחריהם את כב' השופט קפאח, עד שפתח החלטתו ב-25.3.12 במילים: "מאז החלטת בימ"ש קמא השתנתה התמונה באופן מהותי".